Souccah
Daf 12a
משנה: לוּלָב הַגָּזוּל וְהַיָּבֵשׁ פָּסוּל. שֶׁל אֲשֵׁירָה וְשֶׁל עִיר הַנִּדַּחַת פָּסוּל. נִקְטַם רֹאשׁוֹ נִפְרְצוּ עָלָיו פַּסוּל. נִפְרְדוּ עָלָיו כָּשֵׁר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר יְאַגְּדֶנּוּ מִלְמַעְלָה. צִינֵּי הַר הַבַּרְזֶל כְּשֵׁירוֹת. כָּל לוּלָב שֶׁיֶּשׁ בּוֹ שְׁלשָׁה טְפָחִים כְּדֵי לְנַעְנֵעַ בּוֹ כָּשֵׁר׃
Traduction
Un lulav volé, ou desséché (de l’an passé), est impropre au service du culte. Celui qui provient d’un bocage consacré à l’idole Ashéra, ou d’une ville séduite par l’idolâtrie, est aussi impropre. S’il est épointé, ou si les feuilles sont détachées, il est également impropre; mais si elles sont seulement séparées, il reste valable pour le culte. R. Juda est d’avis en ce cas de les rattacher du haut. Les branches de palmier de la Montagne de fer (54)Au sud de JŽrusalem, dit une note de l'Ždition Jost. (très menues) sont valables. Tout lulav, où en dehors de sa longueur de 3 palmes, il reste de quoi le saisir et le secouer, est déclaré propre au service.
Pnei Moshe non traduit
מתני' לולב הגזול. פסול דכתיב ולקחתם לכם משלכם ואפי' נתיאשו הבעלים מכל מקום הא לא קנייה קודם המצוה והוה ליה מצוה הבאה בעבירה והא דאיצטריך קרא לכם להוציא את השאול שאינו יוצא בו ביום הראשון:
והיבש פסול. דבעינן הדר וליכא:
ושל אשירה ושל עיר הנדחת פסול. באשרה דמשה עסקינן דומיא דעיר הנדחת דמכיון דלשריפה קאי כתותי מיכתת שיעוריה:
נקטם ראשו. ראש העלין שלו:
פסול. דלא הוי הדר ונפרצו עליו ואינן מחוברים אלא על ידי אגודה:
נפרדו עליו כשר. שהן מחוברין להשדרה אלא שמלמעלה הן נפרדין זה מזה:
ר' יהודה אומר יאגדנו מלמעלה. שיהו עולים עליו עם השדרה כשאר לולבים ואין הלכה כר' יהודה:
ציני הר הברזל. יש דקלים בא''י שלולבין שלהן עליהן קצרים מאוד. והן קשים הגדלים בהרים ונקראו ציני הר הברזל:
כשרות. ודוקא שהן לכל הפחות ארוכות כל כך עד שראשו של זה מגיע לצד עיקרו של זה:
כל לולב שיש בו שלשה טפחים וכו'. כלומר ג' טפחים כנגד אורך הדס וערבה ועוד טפח יותר כדי לנענע בו כשר:
כדי לנענע. תני וכדי לנענע בו כדפרישית:
הלכה: לוּלָב הַגָּזוּל וְהַיָּבֵשׁ פָּסוּל כול'. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. וּלְקַחְתֶּ֨ם לָכֶ֜ם. מִשֶׁלָּכֶם. וְלֹא הַגָּזוּל. אָמַר רִבִּי לֵוִי. זֶה שֶׁהוּא נוֹטֵל לוּלָב גָּזוּל לְמָה הוּא דוֹמֶה. לְאֶחָד שֶׁכִּיבֵּד אֶת הַשִּׁלְטוֹן תַּמְחוּי אֶחָד וְנִמְצָא מִשֶׁלּוֹ. אָֽמְרוּ. אִי לוֹ לָזֶּה שֶׁנַּעֲשֶׂה סֻנֵיגוֹרוֹ קַטֵּיגוֹרוֹ.
Traduction
R. Hiya a enseigné (55)Cf. Rabba ˆ Lv ch. 30.: de l’expression biblique (Lv 23, 40) vous prendrez pour vous, on déduit que le lulav devra provenir de votre bien, non d’un vol. R. Lévi dit: Celui qui prendrait à cet effet un lulav volé, ressemble à celui qui offrirait comme présent au souverain un mets, pris de la table royale, et il se trouverait que l’objet présenté, qui doit être son défenseur sunhgwria et faire valoir son mérite, serait son accusateur cathgwria.
Pnei Moshe non traduit
גמ' תני ר''ח ולקחתם לכם משלכם ולא הגזול. ולדידיה ביום ראשון דוקא כדכתיב:
א''ר לוי זה שהוא נוטל לולב גזול וכו' ונמצא שהוא משלו:
משל השלטון ואמרו אי לזה וכו' אף כאן נעשה קטיגורו שהוא גזול ולדידיה אף בי''ט שני פסול דהוה ליה מצוה הבאה בעבירה:
[יָֽרְדוּ גְשָׁמִים מֵאֵימָתַי מוּתָּר לְפַנּוֹת וכו'.] לֹא סוֹף דָּבָר שֶׁתִּסְרַח אֶלָּא אֲפִילוּ כְדֵי שֶׁתִּסְרַח. לֹא סוֹף דָּבָר מִקְפָּה גְּרִיסִין אֶלָּא אֲפִילוּ מִקְפָּה שֶׁלְכָּל דָּבָר. תַּנֵּי. כְּשֵׁם שֶׁמְפַנִּין מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים כֵּן מְפַנִּין מִפְּנֵי הַשָּׁרָב וּמִפְּנֵי הַיְּתוּשִׁין. רַבָּן גַּמְלִיאֵל נִכְנַס וְיוֹצֵא כָּל הַלָּֽיְלָה. רִבִּי לִיעֶזֶר נִכְנַס וְיוֹצֵא כָּל הַלָּֽיְלָה. חַד תַּלְמִיד מִן דְּרִבִּי מָנָא הוֹרֵי 12a לְחַד מִן קְרֵיבוֹי דִּנְשִׂייָא. יָצָא אֵין מַטְרִיחִין עָלָיו שֶׁיַּחְזוֹר. וְלָא שְׁמִיעַ. רַבָּן גַּמְלִיאֵל נִכְנַס וְיוֹצֵא כָּל הַלָּֽיְלָה. רִבִּי לִיעֶזֶר נִכְנַס וְיוֹצֵא כָּל הַלָּֽיְלָה.
Traduction
– ''S’il tombe de la pluie, est-il dit, on pourra quitter la Suka à partir du moment où l’eau gâterait les mets.'' En réalité, il ne s’agit pas d’un mets gâté effectivement, mais d’une condition telle qu’il pourrait se gâter; et il ne s’agit pas seulement d’une purée de légumes secs (la plus sensible en ce genre), mais de tout mets analogue. On a enseigné: comme on se retire de la Suka en cas de pluie, on peut aussi la quitter pour éviter la chaleur ou les mouches. R. Gamliel entrait dans la Suka et en sortait tour à tour toute la nuit, selon que la pluie cessait ou reprenait; et R. Éliézer agit de même. Un disciple de R. Mena enseigna à un parent du Nassi que lorsqu’à la nuit l’on a quitté la Suka (à cause de la pluie), on n’est pas tenu de s’imposer la fatigue d’y rentrer. C’est que ce disciple n’avait pas connaissance de la conduite précitée de R. Gamliel et de R. Éliézer en un tel cas.
Pnei Moshe non traduit
לא סוף דבר שתסרח וכו'. כדפרי' במתני':
לחד מן קריבוי דנשייא. לקרובי של הנשיא:
ולא שמיע. ליה להא דר''ג ור''א שהיו חוזרין לסוכה אחר שעברו:
הדרן עלך פרק הישן תחת המטה
שׁוֹפָר שֶׁלְעֲבוֹדָה זָרָה וְשֶׁלְעִיר הַנִּידַּחַת. רִבִּי לָֽעְזְר אָמֵר. כָּשֵׁר. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. כָּשֵׁר. תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. פָּסוּל. הַכֹּל מוֹדִין בַּלּוּלָב שֶּׁהוּא פָסוּל. מַה בֵין שׁוֹפָר וּמַה בֵין לוּלָב. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. בַּלּוּלָב כָּתוּב וּלְקַחְתֶּ֨ם לָכֶ֜ם. מִשֶׁלָּכֶם. לֹא מִשֶּׁלְאִיסּוּרֵי הֲנָייָה. בְּרַם הָכָא י֥וֹם תְּרוּעָ֖ה יִהְיֶ֥ה לָכֶֽם: מִכָּל מָקוֹם. אָמֵר רִבִּי לָֽעְזְר. תַּמָּן בְגוּפוֹ הוּא יוֹצֵא. בְּרַם הָכָא בְקוֹלוֹ הוּא יוֹצֵא. וְיֵשׁ קוֹל אָסוּר בַּהֲנָייָה.
Traduction
Un Shofar (56)Trompette que l'on fait rŽsonner le jour du nouvel-anÊ; V. J., (Yebamot 12, 2). provenant de païens, ou d’une ville soumise à l’idolâtrie, est valable, selon R. Éliézer. C’est aussi l’avis de R. Hiya; mais R. Oshia le déclare impropre. Toutefois, tous reconnaissent qu’un lulav d’une telle provenance est impropre. D’où provient cette différence? C’est que, dit R. Yossa, pour le lulav il est écrit (ib.): Vous prendrez pour vous, non de ce qui est interdit à la jouissance (provenant de l’idolâtrie), tandis que pour le Shofar, il est dit (Nb 29, 1): Ce sera un jour de résonnance pour vous, sans souci de la provenance de l’instrument à faire sonner. Selon R. Éliézer, il y a cette distinction que le lulav lui-même est présenté à la cérémonie du Temple, tandis que l’on prend seulement le Shofar pour en faire entendre la voix, dont l’émission ne saurait être d’une jouissance interdite.
Pnei Moshe non traduit
שופר של ע''ז וכו'. דאיסורי הנאה נינהו ולשריפה קאי והיינו טעמא דמאן דפוסל ומ''ד כשר ס''ל דמצות לאו ליהנות ניתנו:
הכל מודים בלולב. של ע''ז ושל עיר הנדחת שהוא פסול:
בלולב כתיב ולקחתם לכם. ולא כתיב ביה ריבויא ודרשינן משלכם והני איסורי הנאה נינהו ברם הכא בשופר כתיב יום תרועה יהיה לכם ויהיה ריבויא הוא מ''מ ואפי' משל איסורי הנאה:
אמר ר' אלעזר. בלאו הכי לא דמו אהדדי ואפי' למאן דלא דריש יהיה ריבויא היא דתמן בלולב בגופו הוא יוצא ברם הכא בשופר בקולו הוא יוצא וכי שייך קול לאסור משום איסורי הנאה ודומיא דאמרי' קול ומראה וריח אין בהם משום מעילה. וגרסינן להא ביבמות פי''ב בהלכה ב':
Souccah
Daf 12b
מַה פְלִיגִין. בְּשֶׁגְּזָלוֹ מְשׁוּפֶּה. אֲבָל אִם גְּזָלוֹ וְשִׁיפֵּהוּ. דָּמִים הוּא חַייָב לוֹ. גָּזַל לוּלָב מִיכָּן וְהָדָס מִיכָּן וַעֲרָבָה מִיכָּן וַאֲגָדָן. נִישׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. סּוּכָּה גְזוּלָה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. כְּשֵׁירָה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. פְּסוּלָה. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. מָאן דְּאָמַר. כְּשֵׁירָה. בְּשֶׁגָּזַל קַרְקַע. מָאן דְּאָמַר. פְּסוּלָה. בְּשֶׁגָּזַל כְּסָל. וְאֵיפְשַׁר שֶׁלֹּא יִיקָּשֵׁר. בִּמְיַישֵּׁב מִלְּמַעֲלָן. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בֵּין זֶה וּבֵין זֶה פְּסוּלָה. אֵי זוֹ הִיא גְזוּלָה פְסוּלָה. 12b כָּל שֶׁהוּא נִכְנַס בְּתוֹךְ סוּכָּתוֹ שֶׁלְחֲבֵירוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ. כְּהָדָא. גַּמְלִיאֵל זֶוּגָא עֲבַד לֵיהּ מַטַלָּא גַּו שׁוּקָא. עֲבַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. אֲמַר לֵיהּ. מָאן שְׁרָא לָךְ.
Traduction
La discussion n’est possible qu’au cas où l’on a volé l’objet tout disposé pour le service; mais, si après l’avoir volé, on l’a seulement apprêté à cet effet, le voleur n’est tenu qu’à la restitution de la valeur (et l’adaptation en a fait sa propriété). Si donc il a volé un lulav d’un côté, un myrte de l’autre et une branche de saule d’autre part encore, puis il a lié le tout ensemble, est-ce que la formation de ce lien suffit pour en faire son bien? On peut savoir la réponse de ce qu’il est dit: au sujet d’une Suka volée, les uns disent qu’elle est apte au service, les autres l’interdisent. Sur quoi R. Simon dit au nom de R. Josué b. Lévi que les premiers, la déclarant valable, parlent du cas où le vol porte sur le terrain que le voleur a acquis par un changement de disposition (en y érigeant la Suka), tandis que les autres, la déclarant impropre, parlent du vol des branchages. Or, pour employer ces derniers en toiture, il a fallu les lier (pourtant c’est interdit; donc, le lien seul ne suffit pas pour constituer une adaptation et rendre l’objet permis). Il est possible toutefois qu’il ait suffi de les disposer droit en haut sans lien (et l’on ne peut rien conclure de là). Les rabbins de Césarée disent au contraire au nom de R. Yohanan que celui qui déclare une telle Suka impropre au culte, la reconnaît comme telle en tous cas (soit qu’il s’agisse du terrain, soit du branchage); car, selon lui, elle est volée, et, par suite, impropre au culte, dès que l’on pénètre dans la Suka de son prochain sans avoir son assentiment. Ainsi, Gamliel Zouga ayant érigé sa Suka sur la voie publique, R. Simon b. Lakish en passant lui fit observer qu’un tel cas ne doit pas être permis (le sol étant à tous).
Pnei Moshe non traduit
מה פליגין. אדלעיל קאי דפליגי ר' חייה ור' לוי דלמר ולטעמיה ביום ראשון הוא דפסול ולמר אף בי''ט שני פסול דוקא בשגזלו משופה שכבר תיקנן הנגזל לאחר שקצצו מן הדקל ותיקנו אבל אם גזלו ושיפה הוא כבר קנייה בשינוי מעשה לכ''ע דשינוי שאינו חוזר לברייתו הוא ושלו הן אלא דמים הוא שחייב לו וכן לאידך דס''ל משום מצוה הבאה בעבירה הכא מכיון שכבר קנאו קודם המצוה אין כאן משום מצוה הבאה בעבירה:
גזל לולב מכאן וכו'. כלומר שלא גזלו באגודה אלא גזל כל אחד ואחד בפ''ע ואגדן הוא מהו אם קנאה בשינוי מעשה כזה או לא דשינוי החוזר לברייתו הוא ולא מיקרי שינוי:
נישמעיניה מן הדא. דאשכחן דפליגי תנאי גבי סוכה גזולה וקאמר עלה ר' סימן בשם רבי יהושע בן לוי דמפרש דלא פליגי לדינא אלא דמאן דאמר כשירה מיירי בשגזל קרקע ועשה עליה סוכה דקי''ל קרקע אינה נגזלת והוה ליה סוכה שאולה וכשירה ומ''ד פסולה מיירי בשגזל פסל וסיכך בו והשתא איפשיטא בעיין דהא הכא וכי אפשר שלא יקשר את הפסול זה לזה שיהו מושכבים יחד ואפ''ה פסול ומשום דהוי ליה שינוי החוזר לברייתו ולאו שמיה שינוי וה''ה כאן בשאגדן דלא קנאו דשינוי החוזר לברייתו הוא:
במיישב מלמעלה. ודחי לה דמהכא לא תפשוט דאיכא למימר דבשלא קשרן מיירי אלא שמיישב אותו מלמעלה זה אצל זה ואין כאן מעש כלל דניקרייה שינוי מעשה:
בין זה ובין זה פסול. כלומר דר' יוחנן פליג אהא דריב''ל דמפרש דהני תנאי לא פליגי אלא דמר מיירי בשגזל קרקע ומר מיירי בשגזל פסל וסיכך בו דלא היא אלא דמאן דפוסל בין זה ובין זה הוא פוסל וטעמא דהאי מ''ד דס''ל סוכה גזולה פסולה ס''ל נמי שאולה פסולה ואי קרקע נגזלת סוכה גזולה היא ואי אינה נגזלת שאולה היא ובין כך ובין כך פסולה היא ואם גזל פסל וסיכך בו נמי פסולה וטעמא דס''ל להאי מ''ד דלא עשו תקנת מריש בסוכה אלא דאוקמוה אדאורייתא וגזל גמור היא:
איזו היא סוכה גזולה פסולה. סיומא דמילתא דר' יוחנן הוא וכלומר אלא איזו היא סוכה גזולה דשנינו דפליגי בה הני תנאי דלהאי מ''ד פסולה היא כל שהוא נכנס וכו' כלומר שתקפו שלא מדעתו והוציאו מסוכתו ונכנס בה והלכך סבירא ליה פסולה וכדאמרן דהאי מאן דאמר ס''ל שאולה נמי פסולה וממ''נ היא פסולה וכן הוא פוסל בשגזל פסל וסיכך בו ומטעמא דאמרן ומאן דמכשיר ס''ל כשרה דקרקע אינה נגזלת וה''ל שאולה וס''ל דשאולה כשיר':
כהדא. דגמליאל זוגא עשה לי סוכה בשוק דרשות הרבים הוא ועבר ר''ל ואמר ליה מי התיר לך זה דסבירא ליה כמאן דאמר שאולה פסולה והלכך ברשות הרבים נמי פסולה דנהי דקרקע אינה נגזלת מ''מ ברשות הרבים לאו קרקע דידיה הוא וכשאולה דמיא ופסולה:
יָבֵשׁ פָּסוּל. רִבִּי אַבִּין בְּשֵׁם רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי. הַיָּבֵשׁ פָּסוּל עַל שֵׁם לֹֽא הַ֭מֵּתִים יְהַֽלְלוּ יָהּ֑. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה. הַיָּבֵשׁ עַצְמוֹ כָשֵׁר. אָמַר לָהֶן רִבִּי יְהוּדָה. וַהֲלֹא בְכַרַכֵּי הַיָּם מוֹרִישִׁין לוּלְבֵיהֶן לִבְנֵיהֶן. אָֽמְרוּ לוֹ. אֵין לְמֵידִין מִשְּׁעַת הַדּוֹחַק. בְּעוֹן קוֹמֵי רִבִּי אֲבִינָּא. יָֽבְשָׁה צִיצִּיתוֹ מָהוּ מַה בֵינוֹ לְקָטוּם. אֲמַר לוֹן. זֶה הִדּוּר וָזֶה אֵינוֹ הִדּוּר.
Traduction
Le lulav sec est impropre'', dit la Mishna. Il est déclaré tel, dit R. Abin au nom de R. Juda b. Pazi, parce qu’il est écrit (Ps115, 17): les morts ne louent pas Dieu. On a enseigné au nom de R. Juda (57)Tossefta ˆ ce traitŽ, ch. 2.: si le corps seul (le tronc) est sec, il peut encore servir au culte; et ce qui doit le prouver, dit R. Juda à ses interlocuteurs, c’est que dans les îles lointaines de la mer, les pères lèguent leur lulav comme héritage, à leurs fils (on le conserve de longues années). On ne tire pas de preuve, fut-il répliqué, d’un tel cas de force majeure (parce que ces îles ne possèdent pas de palmiers). On a demandé devant R. Abina quelle est la règle si la pointe seule des feuilles est desséchée? Doit-elle être la même que si cette pointe est brisée (et être un cas d’inaptitude)? —Non, dit R. Abina, la sécheresse n’est pas un défaut nuisant à la beauté, comme le serait la cassure.
Pnei Moshe non traduit
יבש פסול וכו' על שם לא המתים יהללו יה. בדבר שהיא כמת שנתייבש ונראה לבנוניתו לא יהללו בו להקב''ה:
תני בשם ר' יודה וכו'. בתוספתא פ''ב:
בעון קומי רבי אבינא יבשו ציציתו. ראשי העלין שלו מהו אם היא כובש כולו או לא:
מה בינו לקטום. כלומר הדר אמרי ליה דמסתברא דפסול דמה בין יבש ראשו שלמעלה ובין נקטם ראשו דקתני במתני' דפסול אמר לון ר' אבינא לא דמיא דזה הדר הוא שאף על פי שיבש ראשו ואינו נראה כל כך כמו נקטם ראשו לגמרי שאין זה הדר:
רִבִּי מָלוּךּ בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. נֶחֱלַק הַמַּתְאִים כְּמִי שֶׁנִּפְרְדוּ הֶעָלִין. כַּפּוֹת תְּמָרִ֔ים. רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר. כַּפּוֹת תְּמָרִים. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. כַּפּוֹת תְּמָרִ֔ים כִּשְׁמָן. רִבִּי יוּדָה אוּמֵר. אִם נִפְרָד יְאַגְּדֶנּוּ.
Traduction
R. Meloïh dit au nom de R. Josué b. Lévy: si la colonne médiale est fendue, c’est comme si toutes les feuilles se détachaient (et le lulav devient impropre). Quant à l’expression biblique branches de palmier, selon R. Tarfon, elles devront être liées (comme la souche se tient jointe); selon R. aqiba, elles sont telles qu’on les désigne (sans qu’il soit question de séparation des feuilles). R. Juda dit de lier les feuilles si elles se disjoignent.
Pnei Moshe non traduit
ר' טרפון אמר כפות תמרים. כלומר לשון כפות ואגוד הוא ובת''כ פ' אמור גריס ר''ט או' כפות ואם פרוד יכפתנו:
כשמן. כך היא שמן ובין הוא כפות ובין הוא פרוד כפת תמרים נקרא:
אֵילּוּ הֵן צִינֵּי הַר הַבַּרְזֶל שֶׁהֵן כְּשֵׁירוֹת. כָּל שֶׁרֹאשָׁהּ שֶׁלָּזֶה מָגִּיעַ לְצַד עִיקָּרוֹ שֶׁלָּזֶה. תַּנֵּי. חָרוּת פְּסוּלָה. דּוֹמֶה לְחָרוּת כָּשֵׁר.
Traduction
– Les branches de palmiers de la montagne de fer sont valables pour le service officiel, lorsque l’extrémité d’une feuille aboutit au moins à la base de la suivante (sans intervalle vide, dénudé). On a enseigné: un tronc sec (sans feuilles) est impropre; mais celui qui ressemble seulement au sec (qui commence à dessécher) est valable.
Pnei Moshe non traduit
תני. בתוספתא שם חרות פסול שנתקשה ונעשה כחריות הדקל ודרך הלולב הוא שעליו נושרין בימות הגשמים והשדרה נתקשה ונעשה עץ:
דומה לחרות. שהתחיל להתקשות אבל עדיין לא נעשה עץ כשר:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source